ארכיון הקטגוריה: ימי זיכרון

הכנסת תורה לזכר אחיה ערקי ז"ל

"אחיה שייך לכולם" את המילים החזקות האלו אמרו הוריו של אחיה ערקי ז"ל כאשר התחילו הבקשות לתעד, לספר ולהנציח את זכרו.
לפני שנה כאשר ההודעה על הטרגדיה הקשה החלה לעבור מפה לאוזן, ופרקי תהילים נקראו בין קבוצות הווטסאפ האזוריות – התאחדו אלפי אנשים, רובם כלל לא הכירו את אחיה חלקם אפילו לא הכירו את משפחתו, אך באותו רגע קשה אחיה הפך להיות של כולם – כולנו התאחדנו בתפילה ותקווה משותפת לשלומו ובשעות הערב כאשר הגיעה הידיעה הקשה על מותו – אף עין לא נותרה יבשה.

בשנה האחרונה נחשפנו כולו לאישיותו המיוחדת והאהובה ורצונו לשמח ולעזור לכל אדם שראה,בהשראת אופיו הייחודי נקראה קיטנת אילן על שמו וביום חמישי הקרוב תתקיים עוד הנצחה יפה וסוגרת מעגל כאשר נערוך ערב מיוחד של התעוררות והכנסת ספר תורה לזכרו של אחיה – הנער שבחייו הקצרים הספיק לגעת בכל כך הרבה אנשים ובמותו הטרגי לימד אותנו על אהבת האדם והתורה זכה לכך שרבים כל כך ישתתפו ויתרמו ספר תורה על שמו.

אני מזמין אתכם בשם כולנו להשתתף בארוע המיוחד הזה
יהי זכרו ברוך.


בני חנני גיבור ישראל

הפעם רוצה לשתף אתכם במשהו שריגש אותי מאוד-

למדריך שלי בבני עקיבא קראו בני חנני -בני היה בחור מדהים שהתנהגותו, אופיו והליכותיו השפיעו עלינו רבות. הוא אהב טבע ומוסיקה והירבה לטייל ולנגן בקלרינט. 
בני נהרג בקרב בתל סאקי (במלחמת יום כיפור) בפעולה הירואית שבה ניסה לחלץ את חבריו הזועקים לעזרה למרות שידע שהכוחות הסוריים החוסמים את המוצב גדולים במיוחד. על פעולה זו קיבל לאחר מותו את עיטור העוז. בני חנני גיבור ישראל.

מה שנותר למשפחתו של בני לאחר מותו היו התפילין שלו ומחברת שירים שכתב (שיר אחד מתוכה אף זכה לביצוע מרגש של לירן דנינו) 
השבוע התפילין מצאו בית חדש – בזכות פרויקט "1000 תפילין לחיילים" (פרויקט לעילוי נשמת סגן דוד גולובניץ) ניתנו התפילין לחייל בודד – חייל שנלחם לעלות ארצה כדי לשרת בצנחנים.

הסיפור על בני והתפילין עלה לערוץ 7 ואני התרגשתי מאוד לקרוא על הפרויקט המיוחד ויותר מכך להיווכח שזכרו של בני ממשיך ומורשתו – לתת מעצמך לאחרים- ממשיכה גם 46 שנה אחרי מותו.

יהי זכרו ברוך.

ארועי יום הזיכרון ישעיהו שפיצר ז"ל

הערב התחלנו את ארועי יום הזיכרון. ביום הקרוב אני אקדיש את דף הפייסבוק שלי ושאר דפי המועצה לזיכרם של חיילי צהל תושבי המועצה שנפלו במהלך שירותם הצבאי.

מתוך ארועי יום הזיכרון הראשון הוא ישעיהו שפיצר ז"ל – ממייסדי חפץ חיים וחלל צהל הראשון במועצה – עם פטירתו הוקם בית העלמין בחפץ חיים.

ישעיהו שפיצר נולד ביום ב' בשבט תרפ"ב (31.1.1922) בווינה, אוסטריה, היה בן למשפחה מיוחסת בעיר, מראשוני מייסדי העדה החרדית (שיף-שול).
בשנת 1939 עלה ארצה במסגרת עליית-הנוער
והתיישב עם קבוצת "הנוער האגודתי"(לימים חפץ חיים) שישבה אז ליד כפר סבא.
ישעיהו עסק בגידול דבורים והיה פועל חרוץ ומהשומרים המסורים הקפיד לשלב לימוד תורה ועבודה ואף מצא זמן להיות חבר ההנהלה הארצית של "צעירי אגודת ישראל" ופעל בה במסירות.

בתקופת מלחמת-העצמאות התגייס לצבא ושירת בחטיבת "גבעתי". הוא שימש טבח במשלט ג'וליס ונפל בשעת הפגזת המשלט ביום י"ד בתשרי תש"ט (17.10.1948).
התאריך היה ערב חג (הסוכות) , היה צורך לקבור עוד לפני החג בקרקע קשה (טרם הגשם) ואין בקיבוץ בית קברות.
הפתרון שנמצא היה סליק ששוכן ממזרח למשק במרחק 50 מטר ממטע התפוחים הראשון.
הסליק רוקן מתכולתו מספר חודשים קודם לכן וכך הקבר נכרה על קרקע קלה יותר לחפירה.
הלוויה נערכה בו ביום ובקרבת הקבר הוטמן גם ספר תורה כפי שנוהגים בקבר ראשון בבית קברות. לאחר החג טיפלו בהמשך הקדשת המקום כבית קברות.
ישעיהו הי"ד הותיר אחריו אישה בשם רחל ובת. כאשר נפל אשתו היתה הרה ובנו נולד אחרי מותו.

ישעיהו היה בן 26 בנופלו.
הי"ד, יהי זכרו ברוך!